ממ"ד, מקלט, ממ"ק, ממ"ם ומיגונית: טבלת כל ההבדלים

עודכן: 21 באוקטובר 2026מאת צוות המערכת של ממדפדיה · 8 מקורות

ממ”ד הוא חדר מוגן בתוך הדירה ששייך לדיירי הדירה בלבד, ואילו מקלט הוא בדרך כלל מרחב משותף לבניין או ציבורי (מבקר המדינה מונה גם מקלט בבית פרטי). לפי תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש”ן-1990, ממ”ק משרת כמה דירות באותה קומה וממ”ם נמצא במבנה שאינו למגורים. מיגונית, לעומת זאת, אינה מיגון תקני בכלל.

בקצרה:

• ממ”ד: בתוך הדירה, לדיירי הדירה בלבד, ולפחות 9 מ”ר נטו ו-22.5 מ”ק לפי תקנה 197א.
• ממ”ק: משרת עד 4 יחידות דיור בקומה, והכניסה אליו משטח משותף.
• ממ”ם: מרחב מוגן במבנה ציבור או במבנה שאינו למגורים, כמו מפעל, משרדים או מרכז מסחרי.
• מקלט: משותף (רכוש הדיירים) או ציבורי (באחריות הרשות המקומית).
• מיגונית ומרתף: מיגונית אינה מיגון תקני לפי פיקוד העורף, ולפי מבקר המדינה מקלט משותף יכול להיבנות במרתף של בניין מגורים.

מה ההבדל בין ממ”ד, ממ”ק, ממ”ם, מקלט ומיגונית?

חמשת הסוגים נבדלים בשלוש שאלות: למי הם שייכים, מאיפה נכנסים אליהם ואם הם נחשבים מיגון תקני. לפי מסמך מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף מ-28 בפברואר 2026, מרחב מוגן תקני הוא ממ”ד, ממ”ק, ממ”ם ומקלט (ציבורי ומשותף) בלבד. הטבלה מרכזת את ההבדלים, לפי התקנות ולפי דוחות הביקורת של עיריית אשקלון ושל מבקר המדינה.

הנתונים על שטח הממ”ק והממ”ם לקוחים מנוסח התקנות בוויקיטקסט ולא מהנוסח המאוחד, ולכן כדאי לוודא אותם מול הוועדה המקומית או פיקוד העורף לפני תכנון.

מהו ממ”ד ובמה הוא שונה ממקלט?

ממ”ד הוא “מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה ומיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד”, כך מוגדר בתקנה 1 לתקנות. ההבדל המרכזי ממקלט הוא המיקום: אל הממ”ד נכנסים מתוך הדירה, ולמקלט צריך לצאת מהדירה ולהגיע אליו.

לפי תקנה 197א, שטח הממ”ד לא יפחת מ-9 מ”ר נטו, בלי קירות, ומ-22.5 מ”ק. פיקוד העורף רשאי לאשר מרחב קטן יותר כשהתנאים ההנדסיים לא מאפשרים, אבל לא מתחת ל-5 מ”ר ול-12.5 מ”ק. הכניסה היא דרך דלת הדף דירתית אטומה לגזים, שנפתחת החוצה ומסגרתה לפי ת”י 4422 (תקנות 202 ו-204).

לפי נוסח התקנות בוויקיטקסט, הממ”ד גבוה 2.5–2.8 מ’, רחב לפחות 1.60 מ’, ואסור להשתמש בו כמטבח, חדר רחצה או שירותים. אם אתם בודקים ממ”ד קיים, המדריך מה זה ממ”ד מסביר את המונח, וגודל ממ”ד תקני נכנס למידות.

מה זה ממ”ק ומי משתמש בו?

ממ”ק הוא מרחב מוגן קומתי, והוא משרת כמה יחידות דיור שהכניסה אליו משטח משותף בקומה. לפי דוח הביקורת של עיריית אשקלון, הוא קיים בבניינים רבי קומות ומשרת עד 4 יחידות דיור באותה קומה.

הכניסה היא דרך דלת הדף קומתית אטומה לגזים הנפתחת כלפי חוץ אל השטח המשותף, ומידות האור שלה 85–100 על 200 ס”מ (תקנות 177 ו-178). לפי נוסח התקנות בוויקיטקסט, הממ”ק צריך לפחות 5 מ”ר נטו ליחידת דיור גדולה מ-100 מ”ר ו-4 מ”ר ליחידה קטנה יותר.

לפי נדלן סנטר, ממ”קים נבנו בשנות ה-70 וה-80 מטעמי נוחות. הפרטים המלאים על המידות נמצאים במדריך בניית ממ”ק: מידות ותקן, וההגדרה בעמוד ממ”ק: מה זה.

מה זה ממ”ם ואיפה הוא נמצא?

ממ”ם הוא מרחב מוגן מוסדי, כלומר “מרחב מוגן במבנה ציבור”, ומבנה ציבור מוגדר בתקנות כמבנה שאינו משמש למגורים. לפי עיריית אשקלון, מדובר במרכזים מסחריים, מפעלים ובנייני משרדים.

לפי נוסח התקנות בוויקיטקסט, שטח הממ”ם נקבע לפי סוג המבנה, ולא פחות מ-10 מ”ר נטו ולא יותר מ-60 מ”ר נטו (תקנה 236). רוחבו לפחות 2.20 מ’ וגובהו 2.5–3.5 מ’ (תקנה 234). אם אתם מנהלים עסק או מוסד, מרחב מוגן מוסדי וציבורי מפרט את הדרישות.

האם מיגונית היא מרחב מוגן תקני?

לא, מיגונית אינה מרחב מוגן תקני. בתשובה למבקר המדינה הבהיר פיקוד העורף שמיגוניות אינן בגדר מיגון תקני ואינן עומדות בפגיעה ישירה. הן מוצבות בשטחים ציבוריים פתוחים כמענה משלים, ומגנות מפני רסיסים והדף במקרה של פגיעה קרובה.

לפי הדוח, מיגונית “ארבל” אינה תחליף למיגון תקני שבעלי נכסים חייבים להקים לפי החוק. לפי ynet, פיקוד העורף עדכן את ההנחיות לגבי מיגוניות פתוחות מדגם “רחבעם”, שהוצבו עד 40 ק”מ מהגבול: כניסה אליהן בזמן אזעקה מומלצת רק אם אין מרחב מוגן בטוח יותר בקרבת מקום, ויש לעמוד מאחורי קיר המגן הפנימי ולא מול הפתח.

המשמעות בפועל: מיגונית לא מחליפה ממ”ד, ולא את המיגון שבעלי נכסים חייבים להקים לפי החוק.

האם מרתף או חניון נחשבים מקלט?

לפי דוח מבקר המדינה מ-2026, מקלט משותף יכול להיבנות בקומת הקרקע או במרתף של בניין מגורים ולשמש את דייריו.

חניון תת-קרקעי הוא סיפור אחר. לפי מבקר המדינה, מחסה ציבורי לפי סעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית הוא מקום שאינו מקלט ונועד לשמש מחסה ארעי לציבור בשעת התקפה. לפי פיקוד העורף, מחסה ציבורי נחשב רק אם אושר על ידו.

על מרתפים בבתים פרטיים יש מדריך נפרד: ממ”ד תת-קרקעי ובמרתף.

מה עדיף: ממ”ד או מקלט?

לפי מדיניות פיקוד העורף מפברואר 2026, ממ”ד, ממ”ק ומקלט משותף בבניין הם הבחירה המועדפת במרחב הפרטי, והעיקרון הוא “הכי מוגן שיש”, כלומר המרחב המוגן ביותר שאפשר להגיע אליו בזמן ההתגוננות. היתרון של הממ”ד הוא הקרבה, כי נכנסים אליו מתוך הדירה.

השוק מתמחר את זה. לפי שמאי יוחאי שטרית, דירה בת כ-40 עם מקלט בבניין נמכרת בכ-7% פחות מדירה עם ממ”ד. לפי השמאית ענת ברניר שטרנברג, בצפון רחובות הפער הגיע לכ-18% בדירות 3 חדרים ולכ-20% בדירות 5 חדרים. אלה הערכות שמאי באזורים ספציפיים ולא נתון ארצי. לפי ברניר שטרנברג, לא נמצא פער בין דירת 4 חדרים עם ממ”ק לדירה עם ממ”ד.

הנקודה שהכי חשובה כאן: מקלט משותף דורש תחזוקה. לפי עיריית אשקלון, התחזוקה של מקלט משותף מוטלת על בעלי הדירות, ושל מקלט ציבורי על הרשות. להרחבה: ממ”ד מול מקלט ומקלט בבית משותף.

לאן הולכים אם אין ממ”ד, ממ”ק או מקלט?

מי שאין לידו מרחב מוגן תקני יעדיף חדר מדרגות פנימי בלי חלונות וקירות חיצוניים, לפי מדיניות פיקוד העורף מפברואר 2026. בחדר מדרגות שוהים בגרם המדרגות ולא בחלל הקומה, ובבניין שמתחת לשלוש קומות בגרם של הקומה האמצעית. אין לשהות בקומת הכניסה.

אם אין חדר מדרגות כזה, בוחרים חלל פנימי עם כמה שפחות חלונות. לפי פיקוד העורף, במבנה קל, יביל, קרוואן או מבנה מגבס או עץ יש לצאת בזמן התרעה ולהיכנס למרחב מוגן מיטבי.

לפי מבקר המדינה, נכון לינואר 2025 לכ-3.2 מיליון תושבים (33.6%) אין מיגון תקני, ולכן אתם לא לבד בשאלה הזאת. פירוט בעמוד אין לכם ממ”ד?.

הצעד המעשי: בדקו בוועדה המקומית או אצל הרשות המקומית איזה סוג מרחב מוגן יש לבניין שלכם, ורק אז תחליטו אם משתלם לשפר או להוסיף. מחשבון עלות ממ”ד יעזור להעריך את העלות.

רוצים לדעת כמה זה יעלה אצלכם? למחשבון עלות ממ"ד ←