האם ממ"ד מגן מטיל בליסטי, רעידת אדמה ופגיעה ישירה?

עודכן: 21 באוקטובר 2026מאת צוות המערכת של ממדפדיה · 7 מקורות

ממ”ד (מרחב מוגן דירתי) הוא חדר בתוך הדירה שנבנה לפי תקנות ההתגוננות האזרחית כדי להגן על דיירי הדירה מרסיסים ומהדף של טילים שנופלים בסמוך. לפי פיקוד העורף, הוא לא נועד להגן מפגיעה ישירה של טיל בליסטי, אבל פגיעות כאלה נדירות ביותר. לגבי רעידת אדמה וגז ראדון התשובה מורכבת יותר, ואנחנו מפרידים כאן בין מה שמקור רשמי קובע לבין מה שלא נמצא.

בקצרה:

• הממ”ד תוכנן נגד רסיסים והדף מנפילה בסמוך. פיקוד העורף מסר ביוני 2025 שממ”דים אינם נועדו להגן מפגיעה ישירה.
• בפתח תקווה פגע טיל בליסטי כבד בין שני ממ”דים, ושני אנשים בממ”ד שנפגע נהרגו. דיירים בממ”דים מעל ומתחת לנקודת הפגיעה לא נפגעו.
• ת”י 413 לעמידות ברעידת אדמה חל על תכנון שלד הבניין מ-1980, ולא מצאנו מקור רשמי שבדק את הממ”ד כרכיב עצמאי. מבקר המדינה מניח שמבנים מלפני 1980 אינם עמידים.
• ראדון מצטבר בחדר אטום, ולכן ממ”ד צמוד קרקע ראוי לבדיקה. רמת הפעולה בבתי מגורים היא 200 בקרל/מ”ק, בבדיקה של 3 עד 6 חודשים.
• בהתרעת טילים סוגרים את דלת הממ”ד הרמטית. ברעידת אדמה ההנחיה הפוכה: דלת וחלון פתוחים.

מה ממ”ד נבנה להגן עליו?

ממ”ד נבנה להגן על הנמצאים בו מרסיסים והדף חיצוני. התקנות מגדירות אותו כמרחב מוגן בתחום הדירה, שמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד, ומגדירות דלת הדף דירתית אטומה בפני גזים וחלון הדף כחלון אטים בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני.

פיקוד העורף מציב את הממ”ד, הממ”ק והמקלט המשותף בראש סדר העדיפויות במרחב הפרטי, לפי מדיניות ההתגוננות מ-4.3.2026. הטבלה מסכמת מה כל מקור תומך בו ומה נשאר בלי תשובה רשמית. העמודה האחרונה מפרטת מה לא מצאנו, כדי שלא נציג השערה כעובדה.

האם ממ”ד מגן מפגיעה ישירה של טיל בליסטי?

לא. ממ”ד אינו מיועד להגן מפגיעה ישירה של טיל בליסטי כבד, ופיקוד העורף אמר זאת במפורש אחרי האירוע בפתח תקווה: ממ”דים אינם נועדו להגן מפני פגיעות ישירות, ופגיעות כאלה נדירות ביותר.

ביוני 2025 פגע טיל בליסטי כבד בקיר החיצוני של בניין בפתח תקווה, בין שני ממ”דים. לפי תחקיר ראשוני של פיקוד העורף, שני אנשים שהיו באחד הממ”דים שנפגעו נהרגו, ובסך הכול נהרגו באירוע ארבעה. פיקוד העורף הגדיר זאת כמקרה קיצון של פריצת מיגון.

באותו אירוע, לפי פיקוד העורף, דיירים בממ”דים בקומות מעל ומתחת לנקודת הפגיעה לא נפגעו. הוא ראה בכך חיזוק לתפיסה שממ”דים נותנים הגנה יעילה מרוב האיומים, וציין שהם אינם בלתי חדירים במקרה של פגיעה ישירה קיצונית.

בשום מקור רשמי שמצאנו אין מספר לעוצמת הפגיעה שהקיר מחזיק, ולכן אנחנו לא מציגים אחד. מה שכן ידוע: לפי מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף מ-4.3.2026, ממ”ד, ממ”ק או מקלט משותף הם הבחירה המועדפת במרחב הפרטי. רק אם אין, החלופות הן חדר מדרגות פנימי או חלל פנימי.

איך הממ”ד נאטם מהדף ומגזים?

הממ”ד נאטם בשלושה רכיבים: דלת הדף אטומה לגזים, חלון הדף עמיד בהדף חיצוני, ומערכת סינון שמספקת אוויר מסונן. כל אחד מהם מוגדר בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), בנוסח שעודכן ב-6.6.2018.

מה כתוב בתקנות, בקצרה:

• דלת: נכנסים אליה מתוך הדירה (תקנה 202), היא נפתחת החוצה ופתח האור שלה 70/200 עד 80/200 ס”מ (תקנה 204), והמסגרת לפי ת”י 4422.
• מיקום הדלת: בקיר פנימי, לפחות 4 מטרים מהקיר החיצוני שמולה ו-2.20 מטרים מקיר חיצוני הניצב לה (תקנה 203).
• חלון: חלון הדף הוא חלון אטים בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני לפי ת”י 4422. חלון הדף ורסיסים עמיד גם ברסיסים.
• אטימות: לפי תקנה 5א היא תעמוד בדרישות ת”י 4577, והתקנות מגדירות אותה כמניעת חדירת גזים, לרבות גזים רעילים.
• סינון: מערכת סינון דירתית מספקת אוויר מסונן לפי ת”י 4570.

פרטים נוספים על המפרט, כמו עובי הקירות וסוג הבטון, מופיעים בעמוד תקנות ומפרט פיקוד העורף לממ”ד. התקנות מגדירות בטון מזוין כבטון מסוג ב-30 לפי ת”י 118, אלא אם נקבע אחרת. על החלון אפשר לקרוא בתקן חלון ממ”ד, ועל מסנן האוויר במדריך מסנן אב”כ.

איך משתמשים בממ”ד נכון בזמן התרעה?

בהתרעה נכנסים לממ”ד, סוגרים את הדלת היטב ומסובבים את הידית ב-90 מעלות, ומוודאים שחלון הפלדה החיצוני וחלון הזכוכית הפנימי סגורים. כך קובעת מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף מ-4.3.2026, כדי למנוע כניסת הדף למרחב.

למי שאין ממ”ד, אותו מסמך מפרט חלופות. בחדר מדרגות פנימי, ללא חלונות וקירות חיצוניים, שוהים בגרם המדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין של יותר משלוש קומות בוחרים גרם שיש מעליו שתי קומות לפחות, ובבניין נמוך משלוש קומות את גרם הקומה האמצעית. אין לשהות בקומת הכניסה.

עוד נקודה מהמסמך: אין להימצא ברחבת הכניסה לבניין, כי קיים שם סיכון לרסיסים והדף מנפילות בסמוך. ההבדלים בין ממ”ד, ממ”ק ומקלט מפורטים בטבלת ההשוואה, והמרחבים המשותפים בעמוד המרחב המוגן במבנה משותף.

האם ממ”ד עמיד לרעידת אדמה?

לא נמצא מקור רשמי שבדק את הממ”ד כרכיב עצמאי לעמידות ברעידת אדמה. העמידות נקבעת לפי ת”י 413 לכל שלד הבניין, ולא לפי מפרט הממ”ד, ולכן התשובה תלויה במועד הבנייה של הבניין כולו.

לפי מבקר המדינה (מרץ 2023), ת”י 413 נכנס לתוקף ב-1975, ומ-1.1.1980 קיימת חובה לתכנן שלד בניין לפיו. ההערכה בדוח היא שמבנים שנבנו לפני 1980 אינם עמידים. באותו דוח, ההנחה לגבי דירות לא ממוגנות היא שדירות שנבנו אחרי 1995 כוללות ממ”ד, כך שמבנים מ-1980 עד 1995 מחוזקים אך לא ממוגנים.

תוכנית האב הלאומית לרעידת אדמה (2012), כפי שמצוטטת בדוח, מתייחסת ל”מבנים חדשים עם ממ”דים” כעמידים. זו הנחת עבודה למיפוי, ולא בדיקה של הממ”ד עצמו.

מה עושים בפועל? לפי הנחיות פיקוד העורף כפי שמצוטטות בתקשורת, מי שאינו יכול לצאת לשטח פתוח בתוך שניות נכנס לממ”ד ומשאיר את הדלת והחלון פתוחים, כדי לשמור נתיב אוויר ואפשרות חילוץ. ללא ממ”ד יוצאים לחדר המדרגות, בלי מעלית. זה ההפך מהנחיית הטילים, אז בדקו את ההנחיה העדכנית באפליקציית פיקוד העורף.

האם ממ”ד פולט רעלים או גז ראדון?

על פליטת רעלים מחומרי הבנייה של הממ”ד לא מצאנו מקור רשמי. מה שכן מתועד הוא ראדון: גז רדיואקטיבי טבעי שחודר מהקרקע, והמשרד להגנת הסביבה מזהיר שחדר אטום הרמטית, כמו ממ”ד, מגביר את הריכוז שלו.

לפי הנחיית המשרד להגנת הסביבה (גרסה 3, ינואר 2017), ריכוז הראדון הפוך לקצב תחלופת האוויר, ולכן הוא עלול להיות גבוה בממ”ד או במקלט גם כשמקורות הפליטה קטנים יחסית. הגורם הראשי לריכוז לא תקין הוא חדירה מהקרקע דרך אי-אטימות של תשתית המבנה. בחדר צמוד קרקע הריכוז הגבוה נובע לרוב מהקרקע.

הסקר מ-1998 נערך בחדרי מגורים צמודי קרקע, ולא בממ”דים דווקא. לכן ממ”ד צמוד קרקע הוא המקרה הראשון שראוי לבדוק, ואין לנו נתון על ממ”דים בקומות גבוהות.

מה כדאי לעשות עכשיו?

הצעד המעשי הוא לוודא שהממ”ד שלכם תקין ושהוא מקבל אישור, כי כל ההגנה שתוארה כאן תלויה בדלת, בחלון ובאטימות שעומדים בתקן. בדיקה כזו מתוארת במדריך בדיקת תקינות ממ”ד, ואם אתם לא בטוחים מה נחשב ממ”ד, ראו מה זה ממ”ד.

אם הממ”ד בקומת קרקע, שקלו בדיקת ראדון של 3 עד 6 חודשים, כפי שמגדיר המשרד להגנת הסביבה. נכון לאוקטובר 2026, כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות של פיקוד העורף לפני שפועלים לפי עמוד זה.