ממ״ד פגום או הרוס - איך מתקנים, משפצים ומי מטפל בזה

עודכן: 21 באוקטובר 2026מאת צוות המערכת של ממדפדיה · 6 מקורות

ממ”ד שנפגע במלחמה מטופל בשני מסלולים נפרדים: פיצוי על הנזק מקרן הפיצויים של רשות המסים (מס רכוש), ותיקון הדלת והחלון אצל הספק או היצרן שלהם. לפי סעיף 36א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, הודעה על נזק מוגשת תוך 2 שבועות מיום קרות הנזק ותביעה תוך 3 חודשים. הצעד הראשון הוא אפוא דיווח, עוד לפני שמזמינים איש מקצוע.

בקצרה:

• הודעה על נזק מוגשת למנהל תוך שבועיים מיום קרות הנזק, ותביעה לפיצויים תוך שלושה חודשים (סעיף 36א לחוק).
• צוות שטח של הקרן, עם שמאים ולעיתים מהנדסים, מגיע לאתר הנזק בתיאום מראש עם בעל הנכס.
• אפשר לשקם בעצמכם לפי חוות דעת של שמאי או מהנדס מטעם הקרן, או להשתמש בחברה משקמת שהקרן מפעילה.
• פיצוי מהקרן יחד עם פיצוי מחברת ביטוח לא יעלו על הנזק הממשי (תקנה 3).
• תיקון דלת או חלון ממ”ד נעשה אצל הספק או היצרן שלהם, ולפי פיקוד העורף רק אצל חברות מאושרות.

מה עושים מיד אחרי פגיעה בממ”ד?

אחרי פגיעה בממ”ד הצעד הראשון הוא להודיע לקרן הפיצויים, ולא להתחיל תיקון בעצמכם. לפי מבקר המדינה (ינואר 2026), בעל נכס שנגרם לו נזק ישיר פונה לקרן דרך מוקד טלפוני ארצי או בטופס מקוון באתר רשות המסים.

שלבי הפעולה

1. צלמו את הנזק בממ”ד, בדלת, בחלון ובקירות לפני שמשנים משהו.
2. הודיעו לקרן הפיצויים בטלפון או בטופס המקוון, בתוך שבועיים מיום הנזק.
3. תאמו מראש הגעה של צוות השטח. לפי מבקר המדינה, הצוות כולל עובדי קרן ושמאים, ולפי הצורך גם מהנדסים.
4. מלאו בנוכחות הצוות טופס תביעה, או הגישו תביעה בהמשך, תוך שלושה חודשים.
5. המתינו לחוות הדעת של בעל המקצוע מטעם הקרן לפני שמזמינים תיקון, ואז בחרו בין שיקום עצמי לחברה משקמת.

לפי מבקר המדינה, לעיתים הצוותים מגיעים לאתר גם בלי פנייה, למשל אחרי דיווח על פגיעת טיל. אל תסתמכו על כך, ודווחו בכל מקרה. אם נפגעו קירות, דלת או חלון, אל תניחו שהממ”ד עדיין מגן כמו קודם עד שהוא נבדק על ידי מהנדס. עוד על הנושא במדריך על בדיקת תקינות ואישור ממ”ד.

מי מטפל במה ומי משלם?

על ממ”ד פגוע מטפלים 3 גורמים עיקריים, ולכל אחד תפקיד אחר: קרן הפיצויים קובעת את הנזק הממשי ואת הפיצוי, הספק או היצרן מתקנים את הדלת והחלון, וחברת הביטוח נבחנת לפי תנאי הפוליסה. הטבלה מסכמת מי עושה מה ועל מה מתבסס כל שלב.

לפי החוק, “נזק מלחמה” הוא נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה. לא מצאנו מקור רשמי שמתייחס לממ”ד בנפרד מהדירה, ולכן שאלו את צוות השטח של הקרן כיצד הנזק בממ”ד נרשם בתביעה.

בתוך כמה זמן מגישים הודעה ותביעה?

המועדים בחוק קצרים: הודעה על נזק תוך שבועיים ותביעה תוך שלושה חודשים, שניהם מיום קרות הנזק. כך קובע סעיף 36א, וכך מצוטט גם בדוח מבקר המדינה מינואר 2026.

המקורות לא אחידים לגמרי. בנוסח תקנות מס רכוש וקרן פיצויים משנת 1973 שבאתר gov.il נאמר שתביעה מוגשת תוך חודש מיום קרות הנזק, והמנהל רשאי להאריך את המועדים אם יש סיבה סבירה. החוק והמבקר מדברים על שלושה חודשים, ולא מצאנו מקור שמיישב את ההבדל. הדרך הבטוחה היא להגיש מוקדם ככל האפשר ולא לחכות לסוף התקופה.

לפי מבקר המדינה, תקנה 8(ב) קובעת שהחלטת הקרן בנוגע לזכות לפיצוי בגין נזק ישיר תישלח תוך שישה חודשים מיום הגשת התביעה. אם צירפתם תעודה משר הביטחון המעידה שהנכס ניזוק נזק מלחמה, ההודעה תישלח תוך 45 יום מיום מסירת התעודה. לפי התקנות, תעודה כזו משמשת ראיה לכאורה לכך.

שיקום עצמי או חברה משקמת?

לפי מבקר המדינה (ינואר 2026), כשנגרם נזק ישיר למבנה עומדות לפני הניזוק 2 דרכי שיקום: שיקום עצמי ושיקום בידי הקרן. הבחירה ביניהן קובעת מי מבצע את העבודה ומי מקבל את הכסף.

• שיקום עצמי: בעל הנכס מקבל פיצוי כספי לפי חוות דעת של שמאי או מהנדס מטעם הקרן, ומבצע את השיקום באמצעות בעל מקצוע מטעמו.
• שיקום בידי הקרן: חברה משקמת, שנבחרה במכרז של רשות המסים, מבצעת את השיקום ומקבלת את התשלום ישירות מהקרן.

בדוח ועדת נזק ישיר, שמצוטט אצל המבקר, נאמר שהחברות המשקמות “יכולות לבצע שיקום באירועים קטנים עד בינוניים”. לפי המבקר, חוות הדעת של בעל המקצוע מציינת את התהליך הנדרש לשיקום ואת סכום הפיצוי. בקשו לקבל אותה בכתב לפני שמתקשרים עם קבלן.

תקציר חיפוש של כל-זכות מציין מסלול מהיר לנזק של עד 30,000 ש”ח. הדף עצמו לא היה זמין לנו, ולכן בדקו את התנאים בשיחה עם הקרן.

מה קורה עם הביטוח?

פיצוי מקרן הפיצויים ופיצוי מחברת ביטוח לא נצברים מעבר לנזק עצמו. לפי תקנה 3 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים משנת 1973, אם הסכום המגיע לפי התקנות יחד עם פיצוי מחברת ביטוח או מאדם אחר עולה על הנזק הממשי, ישולם רק ההפרש.

מה שהפוליסה שלכם מכסה תלוי בתנאיה, ואין לנו מקור רשמי שמפרט זאת. פנו לחברת הביטוח עם אותם צילומים ואותה חוות דעת, ושאלו אותה במפורש אם הפוליסה כוללת נזקי מלחמה.

מי מתקן דלת וחלון ממ”ד?

דלת וחלון ממ”ד מתקנים אצל הספק או היצרן שלהם. מכון התקנים מציין שעל הדלת ועל החלון מודבקת תווית עם פרטי הספק או היצרן, לצד סימן תו התקן, ושאם הם לא תקינים יש לפנות אליהם.

לפי פיקוד העורף, כפי שצוטט ב-ynet בנובמבר 2023, בתיקון ממ”ד יש לפנות רק לחברות שקיבלו אישור פיקוד העורף ומכון התקנים. רשימת החברות המאושרות זמינה באתר פיקוד העורף או במוקד 104. אל”מ ד”ר יניב וולפר, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אמר שחברות רבות טוענות לאישור שאין בידן ולעיתים מוסיפות את לוגו הפיקוד.

לגבי אטימות, תקנה 5א לתקנות ההתגוננות האזרחית קובעת שאטימות המרחב המוגן תעמוד בדרישות ת”י 4577. בבדיקה ביתית פשוטה, לפי מכון התקנים, מחשיכים את הממ”ד, מדליקים אור מבחוץ ובודקים אם אלומת האור נראית מבפנים. הבדיקה חלה גם על חלון ההדף.

אם הדלת או החלון הוסרו, לפי פיקוד העורף יש לשהות בממ”ד ולא מול הדלת, ואם החלון הוסר, מתחת לקו החלונות, עד לתיקון. עוד על הנושא במדריך תיקון דלת ממ”ד ובמדריך טכנאי לחלון ממ”ד.

האם אפשר להישאר בבית כשהנזק חמור?

כשהנזק חמור, מנהל הקרן יכול לקבוע זכאות לדיור חלופי. לפי תקנה 2(ג) לתקנות הקרן, כפי שמצוטטת אצל מבקר המדינה בינואר 2026, זה אפשרי כשנגרם נזק מלחמה לדירת מגורים והמנהל משוכנע שבגללו אי אפשר להתגורר בה.

המקרים כוללים, בין היתר, נזק הנדסי למבנה שיש חשש לקריסתו ופגיעה בתשתיות החשמל והמים. לפי נוהל המוקדים, מנהל המוקד קובע זאת בהמלצת שמאי או מהנדס ובתיאום עם מטה הקרן. המבקר מוסיף שבמקרים מסוימים הקרן מציבה שמירה על נכסים שניזוקו, כדי למנוע כניסה למבנים שנקבע כי קיימת בהם סכנה ממשית לקריסה.

עוד על המרחבים המוגנים השונים אפשר לקרוא בהשוואה בין ממ”ד, מקלט וממ”ק.

מה הצעד הבא?

הצעד הבא הוא לפתוח תיק: צלמו את הנזק, הודיעו לקרן הפיצויים נכון לאוקטובר 2026 בטלפון או בטופס המקוון באתר רשות המסים, ושמרו את כל המסמכים. רק אחרי חוות הדעת של בעל המקצוע מטעם הקרן קבעו מי מתקן. את הדלת והחלון תבקשו מהספק או מחברה שמופיעה ברשימה של פיקוד העורף.