אין לכם ממ״ד? מה עושים ולאן בורחים בעת אזעקה

עודכן: 21 באוקטובר 2026מאת צוות המערכת של ממדפדיה · 7 מקורות

אם אין לכם ממ”ד, ממ”ק או מקלט משותף, וגם אין מרחב ציבורי מאושר בקרבתכם, פיקוד העורף מורה לבחור “מקום טוב באמצע”: קודם חדר מדרגות פנימי ללא חלונות וקירות חיצוניים, ואם אין כזה, חלל פנימי בדירה. כך לפי מסמך מדיניות ההתגוננות מ-28.2.2026. בגרם המדרגות שוהים ולא בחלל הקומה, ולא בקומת הכניסה.

בקצרה:

• המדרג של פיקוד העורף נקרא “הכי מוגן שיש”: ממ”ד, ממ”ק או מקלט משותף, אחר כך מרחב ציבורי מאושר, ורק אחריהם חדר מדרגות פנימי וחלל פנימי.
• בחדר מדרגות יושבים על גרם המדרגות, לא בחלל הקומה, ובקומת הכניסה לא שוהים בכלל.
• מיגונית אינה מרחב מוגן תקני, לפי פיקוד העורף כפי שמצוטט בדוח מבקר המדינה מינואר 2026.
• נכון לינואר 2025 לכ-3.2 מיליון תושבים (33.6%) אין מיגון תקני, לפי נתוני פיקוד העורף בדוח המבקר.
• פתרון קבע אפשרי: בבית משותף הסכמה של 60% מהדירות מספיקה להרחבה לצורך ממ”ד או ממ”ק, לפי חוק המקרקעין.

מה עושים באזעקה אם אין ממ”ד, ממ”ק או מקלט?

אם אין בבניין מרחב מוגן תקני, בוחרים את המקום הכי מוגן שאפשר להגיע אליו בזמן ההתגוננות שלכם. לפי מסמך המדיניות מ-28.2.2026, הסדר הוא כזה:

המסמך מגדיר “מרחב מוגן תקני” כממ”ד, ממ”ק, ממ”מ ומקלט (ציבורי ומשותף) בלבד. חדר מדרגות וחלל פנימי אינם ברשימה הזו. על ההבדלים בין הסוגים אפשר לקרוא בממ”ד מול מקלט.

איפה יושבים בחדר מדרגות?

בבניין מעל שלוש קומות שוהים בגרם מדרגות שיש מעליו שתי קומות לפחות, ובבניין מתחת לשלוש קומות בגרם המדרגות של הקומה האמצעית, לפי מסמך המדיניות של פיקוד העורף מ-28.2.2026. חדר המדרגות צריך להיות פנימי וללא חלונות וקירות חיצוניים, ושוהים בגרם המדרגות ולא בחלל הקומה.

בנוסח שקראנו אין התייחסות מפורשת לבניין בן שלוש קומות בדיוק, ולכן אם זה המצב שלכם, כדאי לבדוק מול פיקוד העורף. עוד הנחיה מהמסמך: לא להימצא ברחבת הכניסה לבניין, בגלל סיכון לרסיסים והדף מנפילת טילים בסמוך לבניינים. מי שגר בבניין כזה צריך לבחור מראש את הגרם, ולא להחליט תוך כדי אזעקה.

ואם אין חדר מדרגות פנימי?

חלל פנימי מתאים הוא חלל שמוקף בכמה שיותר קירות ועם כמה שפחות חלונות ופתחים, לפי מסמך המדיניות של פיקוד העורף מ-28.2.2026. צריך לוודא שאין בחלל קרמיקה, חרסינה או זכוכיות שעלולות להתנפץ, ובעת התרעה לשבת צמוד לקיר פנימי, מתחת לקו החלונות ולא מול הדלת.

מי שנמצא בחוץ נכנס למיגון המיטבי בקרבתו, ואם אי אפשר, שוכב על הקרקע ומגן על הראש בידיים. במבנה בבנייה קלה, מבנה יביל, קרוואן או מבנה מגבס או מעץ, המסמך מורה לצאת מהמבנה אל מרחב מוגן מיטבי. עוד כלל: נמנעים מריצה אל המרחב המוגן, כי הדבר מסכן בפציעות, ונשארים בו עד הנחיה מפורשת מפיקוד העורף.

האם מיגונית או מקלט ציבורי נחשבים מיגון תקני?

מיגונית אינה מרחב מוגן תקני, ומקלט ציבורי נחשב מיגון תקני אבל פיקוד העורף לא סופר אותו בפערי המיגון הפרטי. כך עולה מדוח מבקר המדינה מינואר 2026, שמצטט את פיקוד העורף.

על המיגונית נאמר שם שהיא מבנה יביל מבטון מזוין שנועד לשהייה ארעית של עוברי אורח במרחב הציבורי, כדי לצמצם נזק מהדף ורסיסים. הצבתה בשטח פרטי אינה פוטרת מהדרישה למרחב מוגן תקני לפי חוק ההתגוננות האזרחית.

המקלט הציבורי, לפי פיקוד העורף, הוא שטח מיגון פוטנציאלי לשימוש הרשות המקומית, ואם אפשר להגיע אליו בזמן ההתרעה אפשר להתחשב בו. הדוח נותן דוגמה מגבעתיים: ל-84% מהתושבים יש פתרון מיגון, ו-10,163 תושבים (16%) חסרי מיגון. בעיר 22 אתרי מיגון ציבורי, 18 מקלטים ציבוריים ו-4 חניונים תת-קרקעיים, שמספקים הגנה לכ-10,500 תושבים. העירייה לא חישבה את המרחקים מבתי המגורים, ולכן המבקר קובע שאי אפשר לדעת אם הפתרון מעשי. המסקנה לקורא: כדאי לבדוק בעצמכם כמה זמן ההליכה למקלט הציבורי הקרוב, ומה זמן ההתגוננות ביישוב. פירוט על מרחב מוגן מוסדי וציבורי יש באתר.

כמה אנשים בישראל חיים בלי מיגון תקני?

לפי נתוני פיקוד העורף שמצוטטים בדוח מבקר המדינה, נכון לינואר 2025 לכ-3.2 מיליון תושבים (33.6%) אין מיגון תקני, לעומת כ-2.6 מיליון (28%) בשנת 2018. פיקוד העורף מסר בתשובתו ליולי 2025 שהשינוי נובע משינוי בשיטת ההערכה של הפערים.

המבקר מגדיר מיגון תקני כממ”ד או ממ”ק, מקלט בבית פרטי, מקלט משותף בקומת הקרקע או במרתף של בניין מגורים משותף, מקלט ציבורי באזור מגורים ומחסה ציבורי. עוד מצוין בדוח שחוק ההתגוננות האזרחית קובע שבכל בית או מפעל יהיה מקלט, והאחריות להקמת מרחבים מוגנים בנכסים פרטיים מוטלת על בעלי הנכסים והמחזיקים.

איך מקבלים ממ”ד או ממ”ק בקביעות?

הדרך הקבועה היא להקים מרחב מוגן, והחוק מקל בשני מקומות: רף ההסכמה בבית משותף ומסלול הפטור מהיתר. מה ששייך לכם תלוי בסוג הבניין.

נכון לאוקטובר 2026, נוסח התקנות בנבו מציג פקיעה ב-26.10.2026. כתבה של מרכז הנדל”ן מ-26.4.2026 דיווחה על הצעה להאריך את הפטור עד סוף 2028, שעמדה אז לאישור ועדת המשנה והמועצה הארצית. לא מצאנו פרסום רשמי על אישור ההארכה, ולכן יש לראות אותה כלא מאומתת ולבדוק מול הוועדה המקומית. המסלול המפורט נמצא בהוספת ממ”ד לדירה קיימת בבניין משותף, והמבנה של ממ”ק מוסבר במדריך הממ”ק.

לפי התקנות, ממ”ק משרת מספר יחידות דיור בקומה בבנייני מגורים, וממ”ד נמצא בתחום הדירה ומיועד לדיירי הדירה בלבד. לגבי חיזוק חדר קיים, לפי מוקד מידרג אי אפשר להפוך חדר רגיל לממ”ד תקני, אלא לכל היותר לחדר מחוזק שהוא שיפור מיגון. על מרחבים מוגנים בפארקים, בחופים ובקניונים אפשר לקרוא במרחב מוגן בפארקים, חופים וקניונים.

מה כדאי להכין מראש בבניין בלי ממ”ד?

ההכנה כוללת חמישה צעדים מתוך מסמך המדיניות של פיקוד העורף מ-28.2.2026, ובהם ציוד לשלושה ימים לפחות. לפי המסמך נמנעים מריצה אל המרחב המוגן כי הדבר מסכן בפציעות.

1. בחרו מראש את המקום: גרם מדרגות מתאים, או חלל פנימי בדירה, ובדקו שאין בו קרמיקה, חרסינה או זכוכית.
2. תכננו את דרך ההגעה ופנו אותה ממכשולים.
3. בדקו מול הרשות המקומית היכן יש מקלט ציבורי או מחסה ציבורי מאושר ואם הוא פתוח.
4. הכינו ציוד: מים ומזון שאינו דורש קירור לשלושה ימים לפחות לכל בני הבית, תאורת חירום, פנס וסוללות, ערכת עזרה ראשונה, תרופות ומרשמים מודפסים, רדיו ומטענים ניידים.
5. הכירו את ערוצי המידע: oref.org.il, אפליקציית פיקוד העורף, המוקד 104, והודעת טקסט או וואטסאפ ל-052-9104104.

עוד כלל מהמסמך: בעת אזעקה נשארים במרחב המוגן עד הנחיה מפורשת מפיקוד העורף, ולא יוצאים לצלם יירוטים. כדי לתכנן עלות של פתרון קבע, אפשר להשתמש במחשבון עלות ממ”ד.

רוצים לדעת כמה זה יעלה אצלכם? למחשבון עלות ממ"ד ←